הסדרי חוב

הסדרי חוב

למי שחייב עשרות ומאות אלפים ונרדף על ידי הוצאה לפועל ונושים בגלל חובות, ישנם הרבה התלבטויות הנובעות מאי ידיעה ומשמועות סותרות כיצד ניתן לצאת מן המצב אליו נקלע, באשמתו או בלא עוול בכפיו. האם כדאי להתמודד מול רשות האכיפה והגביה או להכריז על פשיטת רגל, כיצד מתנהלים חייו של פושט רגל ? כמה זה עולה ?

האם יוכל אי פעם לצאת מהחובות ולחיות חיים נורמטיביים גם בלי פשיטת רגל ? כיצד עושים זאת וכמה עולה התהליך וכמה זמן הוא לוקח ?

כמובן, שאתר זה אינו מסוגל לכסות את כל מגוון האפשרויות הקיימות בחייו המשפטיים של אדם או עסק ולכן אינו בא להחליף ייעוץ משפטי של חברת עורכי דין המתמחה בתחומים אלו. מטרת האתר לתת תמונה כללית רחבה ככל שניתן תוך השוואה בין סוגי ההליכים המשפטיים השונים, הליכי הוצאה לפועל והליכי פשיטת רגל.

נקודת המוצא העומדת במרכזו של חוק ההוצאה לפועל היא שקיים פסק דין לטובת ה"זוכה" המחייב את ה"חייב" לקיימו. במידה והחייב לא קיים את פסק הדין ולא שילם את החוב על פיו, על הזוכה לקיימו באמצעות הליכי הוצאה לפועל, ביעילות ובמהירות.

המחוקק רואה כפסק דין לטובת הזוכה גם :

• שיק שחולל (הוחזר בלתי נפרע על ידי הבנק)

• שטר חוב שלא נפרע

• שטר משכנתא

• שטר משכון

הסדר חובות

הוצאה לפועל – מה כדאי לדעת ?

קיבלת טופס ירוק מלשכת ההוצאה לפועל עם כותרת "אזהרה". נכון, מגיע לנושה כסף ממני אבל לא כל כך הרבה, ומי בכלל יכול לשלם סכום כזה אחרי שבקושי אני גומר את החודש. כל שכן, מי יכול להוציא עכשיו כסף על עורך דין שרק יעמיד אותי בפני המציאות הכואבת? ובכן, אנחנו מודעים למצב בו שרויים החייבים, ובכל זאת החלטנו לייצג רק חייבים בהוצאה לפועל משום שהם זקוקים לנו. דווקא במקרה של מי שחייב בהוצאה לפועל מומלץ להסתייע בעורך דין שילווה אותו בתוך מבוך התהליכים שהוא עומד לעבור. מי שלא מטפל בתיקיו עלול עד מהרה לאבד את רכושו כאשר מעקלים מלווים בשוטר ידפקו על דלתו ויסרבו לעזוב ללא סכום משמעותי או מטלטלי החייב.

מצד שני, מי שמטפל בענייניו, יגיע להסדר מתקבל על הדעת וישלם כמיטב יכולתו מבלי שהרשויות יתדפקו על דלתו. רשום את מספר הטלפון שלנו והתקשר לתאם פגישה, במהלכה נבצע ניתוח של כל האפשרויות העומדות בפניך, וכיצד תצליח להמשיך לנהל חיים נורמטיביים בלי עיקולים בבית, בבנק, ועל שאר הרכוש. אל תזניח, המצב עלול רק להסתבך בגלל דחיות.

פתיחת תיק בהוצאה לפועל

יש למלא בקפדנות רבה את כל הפרטים בבקשה לפתיחת תיק, כולל פרטיו המדויקים של החייב, מספר תעודת זהות או מספר חברה (ח.פ.), כתובת מעודכנת, מיקוד וכו'. חוסר בפרט כלשהו יקשה על ניהול הליכים בעתיד נגד החייב, ויש להניח כי פקיד ההוצאה לפועל יסרב לקבל את הטפסים.

לשם פתיחת תיק הוצאה לפועל על הזוכה להצטייד באחד מאלה:

• פסק דין של בית משפט המחייב את החייב לשלם לזוכה סכום כלשהו, או המחייב את החייב למסור לזוכה נכס כלשהו. פסק הדין יישא את חותמת מזכירות בית המשפט המאשרת כי פסק הדין מתאים למקור. לחלופין ניתן להמציא פסיקתא חתומה בידי בית המשפט או העתק מתאים למקור. טופס בקשה לביצוע פסק דין. בטרם ניתן לפתוח בהליכי הוצאה לפועל בישראל בגין פסק דין שניתן במדינה אחרת כנגד חייב בישראל, יש לנקוט תחילה בהליכי אישור פסק זר.

• שיק שחולל (הוחזר בלתי נפרע על ידי הבנק), מקורי בצרוף צילום השיק משני צידיו ובקשה לביצוע שטר.

• שטר שלא כובד על ידי החייב, מקורי, בצירוף צילום השטר משני צידיו ובקשה לביצוע שטר. אין הבדל ממשי בין שטר לשיק, מלבד העובדה שהזוכה אינו צריך להוכיח כי השטר הוחזר בלתי נפרע על ידי הבנק ועצם העובדה שהשטר בידי הזוכה ולא הוחזר לחייב, מאפשרת לו לפתוח תיק הוצאה לפועל.

• שטר שעבוד (לא שעבוד שוטף) בצרוף בקשה למימוש שעבוד. הנכס המשועבד לא יועבר כפי שהוא לידי הזוכה לכיסוי החוב כפי שרבים נוטים להאמין. הנכס ימומש ותמורתו תשמש לכיסוי הוצאות התיק, הוצאות המימוש ולכיסוי החוב לזוכה. היתרה אם בכלל, תוחזר לחייב.

• בשעת מילוי הטופס יתבקש הזוכה לציין אם נשלח מכתב התראה מקדים לחייב. אף שאין זה חובה, ראוי לשלוח מכתב לחייב בטרם יפתח תיק הוצאה לפועל, ממספר סיבות:

• ראשית, אם המכתב הרשום יחזור, יש להניח כי החייב אינו מתגורר בכתובתו ויש לערוך חקירה היכן הוא מתגורר;

• התראה לחייב, לעיתים תגרום לתשלום החוב ללא צורך בפתיחת תיק אשר כרוך בטרחה רבה ועלויות;

• אם לא נשלח מכתב התראה מקדים לחייב, לא יאשר ראש ההוצאה לפועל ביצוע הליכים מקדימים למסירת ה"אזהרה" לחייב;

איחוד תיקים

חייב שנפתחו נגדו יותר מתיק הוצאה לפועל אחד רשאי לפנות לראש ההוצאה לפועל ולבקש כי כל התיקים שנפתחו נגדו יאוחדו לתיק איחוד אחד. קיימים יתרונות רבים להליך זה:

• חקירת יכולת מאוחדת, ימנע מצב שבו ינקטו נגדו הליכי עיקול כל פעם על ידי נושה אחר

• פעולות מבצעיות כנגד החייב יתמעטו או יופסקו לחלוטין

• מניעת העדפת נושים

חקירת יכולת

חקירת יכולת של החייב נועדה לברר כמה יכול החייב לשלם כל חודש לנושיו. היא בעלת חשיבות גדולה מאוד לחייב, שכן בסוף אותה חקירה, יקבע ראש ההוצאה לפועל את גובה הסכום החודשי שעל החייב לשלם לזוכה, אשר אי עמידתו בתשלום זה יגרור עד מהרה את מאסרו של החייב והגבלות מטרידות נוספות. על כן על החייב להתייחס במלא הרצינות להליך זה שלמעשה ישפיע על עתידו באופן דרמטי, ועליו להיערך לחקירה זו בצורה נבונה.

פשיטת רגל

התנגדות לביצוע שטר או שיק בהוצאה לפועל

משקיבל החייב את מסמכי האזהרה, הוא יהיה רשאי להגיש התנגדות לביצוע שטר בתוך 20 יום מיום שנמסרה לידיו. זכור, איחור בהגשה יקנה לזוכה אפשרות לבצע פעולות נגד החייב והחייב יידרש להגיש בקשה להארכת מועד להגשת התנגדותו בצירוף הסברים על האיחור.

ההתנגדות הנה למעשה כתב הגנתו של החייב אליו הוא חייב לצרף תצהיר מאושר על ידי עורך דין מהן העובדות התומכות בטענות התנגדותו. ההתנגדות תידון כמו בקשת רשות להתגונן בהליך סדר דין מקוצר בפני בית המשפט, וכי אם תינתן לחייב רשות להתגונן, יועבר הדיון לפסים של הליך רגיל בפני בית משפט.

בשלב הדיון בפני ראש ההוצאה לפועל, הוא לא יבקש לברר את אמיתות הטענות אלא רק את משקלן הסגולי אם החייב יצליח להוכיחן בהמשך.

טענות החייב כנגד תיק הוצאה לפועל

כמעט כמו ראש ההוצאה לפועל, כבר שמעו אין ספור טענות כנגד ביצוע שיקים. מן הראוי להביא את הנפוצות ביניהן, על מנת ללמוד מטעויותיהם של אחרים. בשלב זה אין צורך להוכיח את הטענות. רק לטעון אותן ולהציג את הראיות שבידינו.

כישלון תמורה

הטענה השכיחה ביותר שנשמעת במסדרונות לשכת ההוצאה לפועל היא כי החייב לא קיבל תמורה לשיקים שמסר לזוכה. טענה זו נקראת בלשון מקצועית "כישלון תמורה". יש להבחין בין כישלון תמורה מלא לבין כישלון תמורה חלקי.

דוגמאות:

החייב מסר את מכוניתו לביצוע פחחות ושילם מראש על חשבון בשיק דחוי. לאחר מספר ימים חזר לקחת את מכוניתו וגילה שהפחח לא ביצע את עבודתו כלל בתירוצים שונים של עומס בעבודתו. החייב הוציא את המכונית והפחח הבטיח למשוך את השיק מסניף הבנק שלו ולהחזירו לחייב. השיק לבסוף לא הוחזר לחייב, וכעת הוא נדרש לשלם את השיק במסגרת תיק הוצאה לפועל שנפתח נגדו.

החייב הזמין ארון אצל מעצב ושילם בסדרת שיקים דחויים אשר חלקם כבר נפרעו. המעצב התמוטט כלכלית וסגר את עסקו.

לכאורה, מצבים פשוטים בהם הדעת אינה סובלת כי הזוכה יזכה בתיק והחייב ישלם, ואולם, כפי שיתברר מיד, אין המצב המשפטי כה פשוט. אם הפחח עצמו או המעצב בדוגמה השנייה מגיש בעצמו את הבקשה לביצוע, תתקבל טענת החייב כי קיים בעניינו כישלון תמורה מלא והחייב לא יידרש לשלם לזוכה. ואולם, אם בדוגמה הראשונה של הפחח, הזמין אצלו החייב פחחות וצבע תמורת סכום גלובלי והפחח ביצע רק פחחות ללא הצבע. במקרה זה טענת כישלון התמורה לא תהיה מלאה. החייב יידרש לשלם לפחח במסגרת הוצאה לפועל את מלא סכום השיק, ויוכל להגיש נגדו תביעה לבית המשפט להחזר הסך המוערך על ידו עבור הצבע שלא בוצע.

לעיתים, למרות שהסחורה סופקה על ידי הזוכה, יהיה רשאי החייב לטעון כישלון תמורה מלא, שכן הסחורה כל כך פגומה עד כי לא ניתן לעשות בה שימוש כלשהו.

לא תמיד כישלון תמורה מלא יפתור את החייב מתשלום לזוכה, שכן אם המעצב בדוגמה שלנו העביר -הסב- את השיק לידי מישהו אחר, תם לב, יעדיף החוק את מי שמחזיק בשיק "כשורה", כפי שיובהר בהמשך.

אוחז כשורה

סעיף 8 לפקודת השטרות קובע כי צד שלישי, היינו, לא מי שקיבל את השיק מידי החייב אלא מי שהועבר אליו השיק מאת מקבלו, שקיבל את השיק לידיו בהסבה מאת הנפרע, בתמורה, בתום לב, לפני המועד הקבוע לפירעון ומבלי שידע על פגם כלשהו בצ'ק או בטענות של החתום על השיק כנגד פירעונו, הנו אוחז כשורה.

חשוב להדגיש את כל התנאים המצטברים לאחיזה כשורה בצ'ק:

• פעל בתום לב;

• נתן תמורה עבור קבלת השיק לידיו;

• לא ידע על פגם בעסקה;

• לא ידע בשעה שקיבל את השיק על פגמים בזכותו של מחזיק השיק;

• לא ידע על טענות כנגד פירעון השיק;

• קיבל את השיק לידיו לפני המועד המיועד לפירעונו הרשום עליו;

אם הזוכה אינו עומד באחד התנאים הללו, הוא לא יהיה אוחז כשורה והחייב יהיה רשאי להעלות כנגדו את כל הטענות של כשלון תמורה שעומדות להגנתו.

בדוגמה של המעצב שהוזמן ממנו ארון שמעולם לא סופק בגלל התמוטטותו הכלכלית, והחייב שילם לו מראש בשיקים דחויים שהופקדו על ידי המעצב בבנק כבטוחות לצורך קבלת אשראי, הרי שהבנק אוחז בשיקים כשורה ולכן, למרות שהחייב יטען לכישלון תמורה מלא, יהיה עליו לשלם לבנק הזוכה.

לא סחיר, למוטב בלבד

כדי למנוע את אחיזתו כשורה של הבנק על מוציא השיקים להגביל את סחירותם באחד הביטויים: "לא סחיר" או "למוטב בלבד". רצוי גם למחוק את הביטוי "לפקודת" המופיע לפני שם הנפרע, למרות שבפסקי דין אחרונים הוחלט שפעולה נוספת זו מיותרת.

אם הסוחר נתון במצוקת אשראי, הוא יתעקש שלא תוגבל סחירותו של השיק בביטויים אלו על מנת שיוכל להפקיד את השיק בבנק כבטוחה לאשראי.

זיוף חתימה

על פי פקודת השטרות, באין חתימה, אין שטר. על כן זיוף חתימתו של החייב מהווה הגנה טובה כנגד בקשה לביצוע שטר או שיק. על מנת לחזק את התנגדותו לביצוע שטר, טוב יעשה החייב אם יצטייד בחוות דעת מומחה גרפולוג, למרות שלא תמיד נזקקים לה. כמובן שטענת זיוף החתימה גוברת על אוחז כשורה, שכן באין חתימה אין שטר בכלל.

התקשר לעו"ד ליאור כספי

עיקול נכסים בהליך הוצאה לפועל

אחת השיטות השכיחות בהוצאה לפועל היא הטלת עיקול על נכסי החייב. בהתאם לשיקולים השונים, ביניהם מצבו הכלכלי של החייב, אופי החוב והתקופה שבה הוא קיים, יכול רשם ההוצאה לפועל להחליט על עיקול מטלטלין.

הפעולות אותן ניתן לבצע לאחר שהוחלט על עיקול נכסים:

• כניסה חופשית לחצרו של החייב ולקיחת מטלטלין מאותו מקום

• כניסה לחצרות אשר נמצאות בבעלות החייב, אך בכפוף להודעה מראש

• אם רשם ההוצאה לפועל מאמין כי הודעה כזו תסכל את העיקול – הוא יכול לפסוח עליה

לאחר שנלקחו המטלטלין מחצרותיו של החייב, אנשי ההוצאה לפועל יכולים למכור אותם עד 14 יום ממועד לקיחתם – אם החוב בגינו נפתח תהליך ההוצל"פ לא שולם עדיין. כאשר מדובר בנכסים מתכלים (כאלו שלא יהיו סחירים לאחר 14 יום, כמו מוצרי מזון או פרחים), יכול רשם ההוצאה לפועל להורות על מכירתם באופן מיידי.

לא על הכל אפשר להטיל עיקול נכסים

למרות כל אלו, לא ניתן לעקל את כל נכסיו של החייב. בין הנכסים שלא ניתן לעקל על פי חוק ההוצאה לפועל נמצאים:

• אוכל חיוני למחייה בסיסית

• בגדים, מיטות, כלי מטבח וכו', אשר חיוניים לתפקוד היומיומי של החייב ומשפחתו

• כל ציוד (וגם בעלי חיים) אשר משמש את החייב לביצוע עבודתו (אך בשווי שאינו עולה על הקבוע מראש בחוק)

• תשמישי קדושה

• אביזרי עזר לנכה

• חיות מחמד, שהגדרתן על פי חוק ההוצאה לפועל היא חיה שמוחזקת בבית או בחצר של החייב ולא משמשת למסחר

אגב, סעיפים אלו אינם תקפים במקרה בו אותו חייב הפך לכזה רק בעקבות רכישה של אחד מהדברים אשר מעניקים את אותה 'חסינות' מעיקול.

נטל ההוכחה על בעלות המטלטלין

אחת הבעיות שנוצרות במהלך עיקול של מטלטלין היא בניסיון להוכיח למי הם שייכים. הרי אם, לדוגמא, יעקלו אנשי ההוצל"פ רכוש אשר נמצא בחצרו של האיש אך לא שייך לו – האם הבעלים האמיתי אמור לסבול מכך ? ממש לא. גם לכך מתייחס החוק בפרטי פרטים.

ההנחה הבסיסית היא כזו (על פי סעיף 28א לחוק ההוצאה לפועל): "…אם המטלטלין עוקלו כשנמצאו על גופו של החייב, בחזקתו או בחצרו – קמה חזקה שהם שלו והנטל להוכיח אחרת, מוטל על כתפיו"

ואם נעמיק בסוגיה זו:

• כל מה שהיה על גופו של החייב, בחצר שברשותו או בכלים שלו – נחשבים על פי חוק כנכסים בבעלותו, על כל המשתמע מכך. אם לא כך, על הבעלים האמיתי או על החייב להוכיח אחרת בפני ראש ההוצאה לפועל

• מטלטלין אשר נלקחו ממקום שאינו מוגדר בסעיף הראשון, יוחזקו אצל אנשי ההוצל"פ ולא יימכרו, עד שיוכח כי הם בבעלות החייב. אם לא הצליחו המעקלים להוכיח זאת, העיקול על נכסים אלו יבוטל

• אם נמכר נכס מסוים ולאחר מכן התברר שהוא לא בבעלותו של החייב, הקונה (שהוא צד שלישי שרכש את הנכס בתום לב) לא ייפגע מכך והקנייה תכובד במלואה

• עם תום העיקול, הוכחת הבעלות על הנכסים מוטלת על החייב או בעלי המטלטלין

אדם אשר מרגיש שנכסים אשר שייכים לו עלולים להיפגע או להילקח ממנו שלא כדין, יכול לבקש עיכוב של התהליך והעברה של הדיון בסוגיה לבית המשפט.

תהליך ההוצאה לפועל מסתיים כאשר הנכסים שעוקלו נמכרו והספיקו לכיסוי החוב. אז, יוחזרו הנכסים שנותרו בידי ההוצאה לפועל אל החייב וכל העיקולים יבוטלו. באותה ההזדמנות יבוטל גם מינויו של הנאמן על ידי ראש ההוצאה לפועל.

טענות כנגד עיקול

לעיתים, החייב מתגורר אצל הוריו אשר המטלטלין בביתם בבעלותם. להורים כמובן טענה מוצדקת כנגד העיקול על רכושם. גם לאשת החייב טענה כנגד העיקול שכן מחצית מהמטלטלין בבעלותה. במקרה שיש לנו טענות כנגד העיקול, על הטוען לבעלות במטלטלין נטל ההוכחה כי אין לעקלם בשל כך. עליו למהר ולפנות לבית המשפט אליו צמודה לשכת ההוצאה לפועל בבקשה לפסק דין הצהרתי לפיו רשימת המטלטלין המצויים בביתו אינם בבעלות החייב ומשום כך אין לעקלם. יש לתמוך את הבקשה בתצהיר ובראיות נוספות כמו חשבוניות וכיוצא בזאת.

כן, על הטוען לבעלות לבקש מבית המשפט עיכוב הליכים כנגד המטלטלין עד להכרעה בשאלת הבעלות.

כאשר אשת החייב היא זו שפונה, נהוג כי תשלם לנושים סכום שיוסכם בפשרה בו היא תרכוש מהם את מחצית הזכויות ברכוש השייך לבעלה החייב.

בירור התנגדות החייב כנגד תיק הוצאה לפועל

משהוגשה התנגדות לביצוע שטר, מופסקים אוטומטית כל ההליכים בהוצאה לפועל והתיק מועבר לדיון בפני שופט אשר יחליט האם לקבל את התנגדות החייב, לדחותה או להגבילה לחלק מהטענות ולפעמים להתנות את קבלת ההתנגדות בהפקדת סכום כלשהו בגזברות בית המשפט, למקרה שבסוף הדיונים תדחה ההתנגדות.

כמובן שהקפאת ההליכים מותנית בהגשת ההתנגדות במועד. ככל שבית המשפט ישתכנע כי יש ממש בטענות החייב, כך ימנע מלהערים עליו קשיים בקבלת התנגדותו. אם בית המשפט יחליט בסוף הדיונים בפניו כי החייב צדק והוא אינו חייב לשלם לזוכה, יורה בית המשפט על סגירת תיק ההוצאה לפועל. לעומת זאת, אם יוחלט כי על החייב לשלם לזוכה, יורה בית המשפט כי הליכי ההוצאה לפועל ימשכו כסדרם.

כונס נכסים בתיק הוצאה לפועל

מינוי כונס נכסים בהוצאה לפועל הנו הליך שבמסגרתו מוסמך בעל תפקיד שנתמנה על ידי ראש הוצאה לפועל לכונס נכסים (בדרך כלל עורך דין של הזוכה), לתפוס ולמכור נכס של החייב בתיק הוצאה לפועל.

תפקידיו ותחומי אחריותו של כונס הנכסים

על פי חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז 1964, בסמכותו ובאחריותו של הכונס:

• להעביר נכס לרשותו, לנהל, למכור, לממש ולעשות איתו כל שיורה רשם הוצאה לפועל.

• לדווח לרשם הוצאה לפועל על כל הכנסה שהניב הנכס, כולל ממכירתו. אחריותו על הנכס תהיה כאחריותו של בעליו המקורי, החייב.

• לנהל דו"חות ופנקסים ולהציגם בפני רשם הוצאה לפועל או כל גורם שמונה על ידו.

כל הוראה אשר נובעת מהוראות אלו תינתן על ידי רשם ההוצאה לפועל. ההוראות יכולות להיות פרי יוזמתו של רשם ההוצל"פ, בעקבות בקשה של החייב, עקב פנייה של אחד הנושים או בשל בקשה שהגיש כונס הנכסים.

חשוב לציין כי כונס הנכסים חייב לנהל את הנכס בצורה שתפיק ממנו את המיטב, כלומר: להשוות הצעות ומחירים, לבחון את הנתונים הכלכליים הנוגעים לנכס, למצוא את המשוואה הטובה ביותר עבור החייב ועבור נושיו גם יחד, וכדומה. לחייב אין כל יכולת להשפיע על החלטות כאלו ואחרות לגבי הנכס, מאחר והכונס הופך להיות למעשה שליח סטטוטורי של החייב.

יש לזכור כי כונס הנכסים לא פועל בשם הנושים, אלא אך ורק בשם בית המשפט והמדינה. על כן, הוא מצווה לפעול אך ורק על פי דרישות הערכאה המשפטית המוסמכת לכך (רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט בו נידון המקרה).

בחינת עבודתו של כונס הנכסים

כאמור, כונס נכסים הוא אדם אשר צריך לפעול בצורה המושכלת והאחראית ביותר בניהול נכסי של אדם חייב. אין הוא יכול לנהוג בפזרנות ולמכור את הנכסים לכל פונה, אלא לנהל את מכירת הנכס כעסק כלכלי לכל דבר.

לכן, יכול רשם ההוצאה לפועל לקבוע שהכונס לא תפקד כראוי. עם זאת, הוא יכול לנקוט בצעדים משמעתיים נגד הכונס רק במקרים בהם הוא לא עמד בחובות הקבועות בחוק ההוצאה לפועל (על פי סעיף 54).

בחובות הקבועות בחוק זה לא כלולות חובות 'סטנדרטיות' אשר מצופות מכל אזרח שומר חוק, כגון פעולה בתום לב או הימנעות מניצול המעמד והתפקיד. על כן, אם הכונס לא מילא חובות אלו, מי שמוסמך להעמידו לדין הוא בית המשפט בלבד.

אחריות החייב

אמנם כונס נכסים נוטל את נכסיו של חייב מרשותו, אך אין זה אומר שהחייב פטור מאחריות על מעשיו. על פי חוק, על החייב להימנע לחלוטין מהפרעה למילוי תפקידו של הכונס וכן למסור לו כל מסמך או פרט שנוגעים לנכס.

יותר מזה: לעיתים, כונס נכסים יכול להחליט כי פעולות מסוימות שיבצע דווקא החייב בנכס, יועילו לקידום תהליך ההוצאה לפועל. לכן, הוא חייב למלא אחר דרישותיו של הכונס, כל עוד הכונס זה אשר מנהל את הנכס.

סיום תפקידו של הכונס

ישנם כמה מצבים בהם כונס נכסים יסיים את תפקידו:

• התפטרות של כונס הנכסים, אשר חייבת באישור רשם ההוצאה לפועל

• פיטוריו של הכונס בהחלטת רשם ההוצל"פ, אם בשל תפקוד לקוי או כל סיבה אחרת

• הפסקת עבודת הכונס על ידי רשם ההוצל"פ, אם תפקידו אינו נחוץ עוד

כך או כך, כל החלטה על סיום תפקידו של כונס נכסים תלווה בהודעה רשמית אל כונס הנכסים הרשמי בישראל.

חוק ההוצאה לפועל – חקירת יכולת

חוק הוצאה לפועל

7ג. חזקה בדבר יכולת החייב :

(א) על החייב הנטל להוכיח את מידת יכולתו לפרוע את החוב הפסוק ולהביא בפני ראש ההוצאה לפועל את כל המידע והמסמכים הדרושים לשם כך. לא הרים החייב את נטל ההוכחה או לא הביא את המידע כאמור, מבלי לתת הסבר סביר לכך, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום החוב הפסוק לרבות לעניין הליכי הבאה ומאסר לפי פרק ז'2.

(ב) חייב שלא מילא אחר האזהרה לפי סעיף 7(א), ושלא הגיש בקשה לצו תשלומים לפי סעיף 7א, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום החוב הפסוק לרבות לעניין הליכי הבאה ומאסר לפי פרק ז' 2, אלא אם כן נתן לראש ההוצאה לפועל הסבר סביר לחוסר המעש שלו.

8. נקיטת הליכים, הפסקתם וביטולם לפי בקשת הזוכה :

(א) ביקש הזוכה נקיטת שני הליכים או יותר, יקבע ראש ההוצאה לפועל את סדר נקיטתם בזה אחר זה או בבת אחת.

(ב) ראש ההוצאה לפועל רשאי להורות שהליך פלוני לא יינקט אם ראה שלפי הנסיבות ההליך הוא בלתי יעיל או שניתן לבצע את פסק-הדין בהליך פחות חמור.

(ג) הליך יופסק או יבוטל אם ביקש זאת הזוכה.

(ד) שר המשפטים רשאי לקבוע בצו הליכים אשר יינקטו על ידי הלשכה על פי בקשת הזוכה בלבד; בצו כאמור לא ייקבעו בקשות להליכים לפי סעיפים 19,151411, 615953482725 עד 696764ג, 69יב, 7470 והליכים לפי פרק ז'3.

(ה) הוטל עיקול על נכסי החייב, הנמצאים בידי צד שלישי והוסר העיקול, תימסר על כך הודעה לצד השלישי.

9. אגרות והוצאות :

(א) האגרות וההוצאות המשוערות לנקיטת הליך ישולמו עלי די הזוכה לפני נקיטתו, אולם רשאי ראש ההוצאה לפועל להרשות מתן ערובה במקום התשלום, כולו או מקצתו.

(ב) האגרות וההוצאות לנקיטת ההליכים יחולו על החייב, ודינן לעניין ההוצאה לפועל כדין החוב הפסוק, זולת אגרות והוצאות של הליכים שלדעת ראש ההוצאה לפועל ביקש הזוכה את נקיטתם שלא בתום לב.

(ג) ההוצאות לעניין סעיף זה יהיו כפי שנקבעו בתקנות, ואם לא נקבעו בתקנות, כפי שאישר המוציא לפועל והם ייגבו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (להלן – הפרשי הצמדה וריבית) החל מיום הוצאתם עד יום התשלום.

10. שכר עורך דין :

(א) זוכה המיוצג על-ידי עורך דין בתיק הוצאה לפועל זכאי לשכר עורך דין כאמור בתעריף המינימלי שנקבע לפי סעיף 81 לחוק לשכת עורכי דין, התשכ"א-1961, זולת אם קבע ראש ההוצאה לפועל שכר אחר, על פי בקשה שהוגשה לו ; ואולם בתיקי הוצאה לפועלשל פסקי דין למזונות, לביצוע בעין לפי פרק ו' ולחיובים אחרים שאינם כספיים, יהיה שכר עורך הדין כפי שקבע ראש ההוצאה לפועל.

(ב) במקרים בהם ראש ההוצאה לפועל קובע את שכר טרחת עורך הדין כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע שכר כולל בשל הטיפול בתיק שבבירור או שבדיון בפניו, ורשאי הוא גם לקבוע שכר בשל פעולות מיוחדות שביצע עורך הדין.

(ג) שכר עורך הדין כאמור בסעיף זה דינו, לעניין הוצאה לפועל, כדין הוצאות לפי סעיף 9, ויווספו לו הפרשי הצמדה וריבית החל מהמועדים שיקבע שר המשפטים בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, עד יום התשלום.

(ד) קבע ראש ההוצאה לפועל שכר עורך דין לטובת החייב, יהיה השכר ניתן לקיזוז כנגד הסכום שיש לשלמו לזוכה, ואם אי אפשר לקזזו, תהא ההחלטה נתונה להוצאה לפועל כאילו הייתה פסק-דין לטובת החייב נגד הזוכה.

חוק ההוצאה לפועל

– הגדרות הוצאה לפועל

פרק א': הוראות כלליות

1. הגדרות :

בחוק זה –

"בית משפט" – לרבות בית דין דתי;

"פסק דין" – פסק דין או החלטה אחרת של בית משפט בענין אזרחי, לרבות החלטה על תשלום הוצאות בענין שאינו אזרחי;

"זוכה" – מי שפסק דין ניתן לזכותו, לרבות חליפיו;

"חייב" – מי שפסק דין ניתן לחובתו;

"חוב פסוק" – החוב, לרבות הפרשי ההצמדה, הריבית וההוצאות שנתחייב בהם החייב לפי פסק דין;

"הליך" – פעולה לפי חוק זה לשם הוצאה לפועל של פסק דין;

"ערובה" – ערבון, ערבות, התחייבות או בטוחה בכל צורה אחרת;

"נכס" – לרבות זכות קיימת או עתידה;

"לשכה" או "לשכת הוצאה לפועל" – לשכת הוצאה לפועל שהוקמה כאמור בסעיף 2;

"קיבוץ" – אגודה שיתופית שסווגה על-ידי רשם האגודות השיתופיות, כמשמעותו בפקודת האגודות השיתופיות, כקיבוץ או כמושב שיתופי;

2. לשכת הוצאה לפועל

ליד כל בית משפט שלום תהיה לשכת הוצאה לפועל ובה ראש ההוצאה לפועל ומוציא לפועל.

3. חוק ההוצאה לפועל – צו חיוב בתשלומים ראש ההוצאה לפועל

הסמכויות של ראש ההוצאה לפועל נתונות לכל שופט של בית משפט שלום ולכל רשם של בית משפט שלום.

חוק ההוצאה לפועל – צו חיוב בתשלומים

חוק הוצאה לפועל

7 א. בקשת חייב לצו תשלומים :

(א) חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו כאמור בסעיף 7א, יגיש לראש ההוצאה לפועל, תוך 20 ימים מיום המצאת האזהרה, בקשה לתשלום החוב הפסוק במועדים ובשיעורים שיציע בהתאם ליכולתו; לבקשה יצורפו:

(1) הצהרה מנומקת, הנתמכת במסמכים, בדבר מצבו הכלכלי ובדבר יכולתו לשלם את החוב הפסוק, שבה יכלול פרטים בדבר הנכסים, ההכנסות והחובות שלו ושל בן זוגו, של ילדיו הקטינים, ושל ילדיו הבוגרים הגרים עמו, ופרטים בדבר תאגידים שבשליטתו או בשליטתם, לרבות פרטי חשבונות הבנק שלו ושל בן זוגו הגר עמו, וכן כל פרט או מסמך אחר שייקבע, הכל לגבי השנה או שנת המס שקדמה למועד הגשת הבקשה ולפי טופס שאלון שייקבע.

(2) כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת מידע ומסמכים בדבר נכסיו ומקורות הכנסתו המצויים בידי כל גורם, לרבות בידי גוף ציבורי כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, או בידי תאגיד בנקאי כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981 (להלן – כתב ויתור על סודיות).

(3) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל בקשה שלא צורפו לה הצהרה מנומקת הנתמכת במסמכים כאמור בסעיף קטן (א)(1) או שלא צורף לה כתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף קטן (א)(2).

(ב) המוציא לפועל ישלח לזוכה הודעה על הגשת הבקשה בידי החייב. ההודעה תכלול תמצית של תוכן הבקשה.

(ג) ראש ההוצאה לפועל רשאי להיעתר לבקשת החייב ולתת צו תשלומים לפי סעיף זה, לאחר שבדק את יכולת החייב על יסוד העיון בבקשתו ובמסמכים שצורפו לה, וכן רשאי הוא להורות לחייב להמציא מסמכים נוספים לתמיכה בבקשתו, או להזמינו לחקירת יכולת במעמד הזוכה לפי סעיף 67, או לדחות את בקשתו.

(ד) הגיש החייב בקשה למתן צו תשלומים לפי סעיף קטן (א), ישלם את החוב הפסוק במועדים ובשיעורים שהציע, עד להחלטת ראש ההוצאה לפועל בבקשתו וכל עוד לא החליט ראש ההוצאה לפועל אחרת; ואולם לא יתקבל תשלום בסכום הנמוך מהסכום שייקבע בתקנות.

(ה) הסכים הזוכה לבקשת החייב למתן צו תשלומים שהוגשה לפי סעיף קטן (א), יגיש את ההסכמה לאישור ראש ההוצאה לפועל שיהיה רשאי לאשרו או לדחותו; להסכמה שאושרה יהיה תוקף של צו תשלומים שניתן לפי סעיף זה.

(ו) חייב, שניתן לגביו צו תשלומים לפי סעיף זה, וחל שינוי ביכולתו לפרוע את החוב בתשלומים שנקבעו, רשאי להגיש לראש ההוצאה לפועל בקשה לשינוי צו התשלומים, ויחולו הוראות סעיף זה.

7ב. מסירת מידע :

(א) ראש ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, על יסוד כתב ויתור על סודיות, לצוות על כל גורם שברשותו מצוי מידע על נכסי החייב ומקורות הכנסתו, למסור לידיו את המידע.

(ב) ראש ההוצאה לפועל לא יצווה על מסירת מידע לידיו לפי סעיף זה אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה, ולשם בדיקת יכולתו של החייב לפרוע את חובו.

(ג) על אף האמור בכל דין, גורם שקיבל צו למסירת מידע לפי סעיף קטן (א), חייב למסור את המידע הנדרש לידי ראש ההוצאה לפועל, ובלבד שרשות מס לא תמסור מידע אלא אם כן מקורו בדוח"ות שהגיש לה החייב; לעניין זה, "רשות מס" – כמשמעותה בחוק לתיקון דיני מיסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), התשכ"ז-1967.

(ד) בכפוף להוראות כל דין, אם נמסר לראש ההוצאה לפועל מידע לפי סעיף זה, לא יעשה בו שימוש אלא במידה הנדרשת למילוי תפקידו ותוך הגנה על פרטיות החייב ושמירה על סודיות המידע ואולם אם מצא שיש לחייב נכס שניתן לגבות ממנו את החוב, רשאי הוא להביא לידיעת הזוכה את דבר קיומו של הנכס ופרטיו, בלי לחשוף את מקור המידע.

(ה) מי שהגיע אליו לפי חוק זה מידע לגבי נכסיו ומקורות הכנסתו של חייב לא יעשה בו כל שימוש ולא יגלה אותו לאחר, אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה או על פי צו של בית משפט.

חוק ההוצאה לפועל – חייב מוגבל באמצעים

חוק הוצאה לפועל. פרק ז'1 : חייב מוגבל באמצעים

69ג. הכרזה של חייב מוגבל באמצעים:

(א) ראש ההוצאה לפועל רשאי להכריז על חייב, שהגיש בקשה למתן צו תשלומים לפי חוק זה, כחייב מוגבל באמצעים (להלן – חייב מוגבל באמצעים), אם ביקש לפרוס את תשלום חובו לתקופה העולה על אחת מהמפורטות להלן, לפי העניין:

(1) שנתיים – אם סכום החוב אינו עולה על 20,000 שקלים חדשים;

(2) שנים – אם סכום החוב עולה על 20,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 100,000 שקלים חדשים;

(3) שנים – אם סכום החוב עולה על 100,000 שקלים חדשים.

לענין זה, "החוב" – לרבות יתרת החוב ולרבות ריבית והפרשי הצמדה עד למועד ההכרזה.

(ב) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל בקשה לפי סעיף קטן (א), אם לא צירף החייב לבקשתו הצהרה וכתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף 7א(א)

(ג) הודעה על הכרזה של חייב מוגבל באמצעים תימסר לזוכה.

69ד. הגבלות של חייב מוגבל באמצעים:

(א) הכריז ראש ההוצאה לפועל על חייב מוגבל באמצעים, יתן צו תשלומים לפי בקשתו, עד לבדיקת יכולתו (להלן – צו ביניים), ורשאי הוא להטיל עליו בצו הביניים את ההגבלות המפורטות להלן, כולן או חלקן, כדי להבטיח את פרעון החוב ולמנוע יצירת חובות נוספים:

(1) עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ;

(2) הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981;

(3) הגבלת החייב מלעשות שימוש בכרטיס חיוב, כמשמעותו בחוק כרטיסי חיוב, ה-1986.

לעניין זה, דין הגבלה כדין סיום חוזה כרטיס החיוב בהודעת החייב; הודעה על כך תינתן למנפיק בדרך שתיקבע, ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה.

(ב) חייב מוגבל באמצעים לא ייסד תאגיד ולא יהיה בעל עניין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, אלא אם כן אישר זאת ראש ההוצאה לפועל מראש;לעניין סעיף זה, "בעל עניין" – כמשמעותו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, ולגבי תאגיד שאין לו הון מניות – מי שהינו חבר בתאגיד או חבר הועד או המנהלה של אותו תאגיד.

(ג) השתתף חייב מוגבל באמצעים בייסוד תאגיד או היה בעל עניין בתאגיד, רשאי ראש ההוצאה לפועל לתת הוראות לעניין הפסקת כהונתו או חברותו של החייב בתאגיד;ואולם אין בהוראות לפי סעיף קטן זה או בהפרת הוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מתוקפה של התאגדות או מתוקפה של פעולה משפטית של תאגיד שבהם היה החייב מייסד או בעל עניין כאמור.

69ה. מרשם חייבים מוגבלים באמצעים :

(א) הכריז ראש ההוצאה לפועל על חייב כמוגבל באמצעים, יורה על רישום פרטיו במרשם של חייבים מוגבלים באמצעים (להלן – המרשם), אשר יהיה פתוח לעיון הציבור בכל לשכת הוצאה לפועל לפי סעיף קטן (ג) או (ד): הרישום יכיל את שם החייב, מספר תעודת הזהות שלו, מענו ומשלח ידו, תאריך ההכרזה על החייב כמוגבל באמצעים, מספר תיק ההוצאה לפועל שבו ניתנה ההכרזה, וסכום החוב שחושב לפי סעיף 69ג(א); המוציא לפועל יודיע לחייב על הרישום ותוכנו.

(ב) רישום פרטיו של חייב במרשם יימחק משפרע את חובו או משבוטלה הכרזתו, או במועד מוקדם יותר אם הורה על כך ראש ההוצאה לפועל מטעמים מיוחדים שיירשמו.

(ג) כל אדם זכאי לקבל מידע מן המרשם לפי שאילתא שיגיש למוציא לפועל ואשר תציין את מספר תעודת הזהות של האדם שלגביו מתבקש המידע, וכן פרטים מזהים של מגיש השאילתא, הכל כפי שיקבע שר המשפטים, ורשאי השר לקבוע אגרה שתשולם בעד הגשת שאילתא.

(ד) שר המשפטים רשאי לקבוע תנאים והסדרים, לרבות לעניין תשלומים, שלפיהם יהיה אדם רשאי לקבל מידע ישירות מן המרשם בשל צורך עסקי שלו, בהתחשב בין היתר באופי העסק ובהיקפו.

(ה) אדם שעיין במידע שעליו במרשם ומצא כי אינו נכון, שלם, ברור או מעודכן (להלן – מידע שגוי), רשאי לפנות למוציא לפועל בבקשה לתקן את המידע או למחקו; הסכים המוציא לפועל לבקשה, יבצע את השינויים הנדרשים תוך תקופה שתיקבע ויודיע עליהם לכל מי שקיבל את המידע השגוי במהלך התקופה, כפי שתיקבע, שקדמה לתיקון או למחיקה.

(ו) סירב המוציא לפועל לבקשת אדם לתקן את המידע שעליו או למחקו יודיע על כך למבקש באופן ובדרך שייקבעו.

(ז) המוציא לפועל יודיע לחייב על כל שינוי ברישום לפי סעיף זה.

69ו. ריבוי תיקים של חייב מוגבל באמצעים :

(א) הוכרז חייב כמוגבל באמצעים, והיו תלויים ועומדים נגדו מספר תיקים, יתן ראש ההוצאה לפועל צו לאיחוד התיקים, לפי פרק ז,3, בשינויים המחויבים, אף אם לא נתקיימו ההוראות שבסעיפים 74וו-74ט; נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שהוכרז כחייב מוגבל באמצעים, יצורף התיק לצו האיחוד.

(ב) צווי הבאה או צווי מאסר שניתנו נגד החייב לפני שהוכרז כחייב מוגבל באמצעים וטרם בוצעו, לא יבוצעו אלא במסגרת צו האיחוד.

69ז. בדיקת יכולת וצו תשלומים סופי :

(א) ניתן צו ביניים, יקיים ראש ההוצאה לפועל בדיקה בדבר היכולת של החייב, בין על יסוד העיון בבקשת החייב לפי סעיף 69ג והמסמכים שצורפו לה, וכל מידע אחר שנמצא לפניו, ובין בחקירת יכולת כאמור בסעיף 67; ובלבד שראש ההוצאה לפועל יתן לזוכה הזדמנות לטעון טענותיו בכתב, ואם ביקש הזוכה חקירת יכולת לפי סעיף 67, יורה ראש ההוצאה לפועל על קיומה.

(ב) ראש ההוצאה לפועל יתן צו תשלומים בהתאם ליכולת החייב כפי שיקבע על יסוד הבדיקה שערך, כאמור בסעיף קטן (א), ויקבע כי הוא מוגבל באמצעים אם אין ביכולתו לפרוע את החוב במשך התקופה הקבועה בסעיף 69ג(א), או כי הוא אינו מוגבל באמצעים וכי יש ביכולתו לפרוע את החוב במשך תקופה כאמור; ראש ההוצאה לפועל ינמק את קביעתו.

69ח. הסרת הגבלות מחייב מוגבל באמצעים :

קבע ראש ההוצאה לפועל כי החייב מוגבל באמצעים, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להסיר את ההגבלות שהוטלו על החייב בצו הביניים, כולן או מקצתן, או להוסיף הגבלות לפי סעיף 69ד.

69ט. תוקף הגבלות על חייב שאינו מוגבל באמצעים :

קבע ראש ההוצאה לפועל כי החייב אינו מוגבל באמצעים, רשאי הוא לקבוע כי ההגבלות שהוטלו על החייב בצו הביניים, כולן או מקצתן, יעמדו בתוקפן כל עוד לא נפרע החוב או לתקופה שיקבע, אם ראה כי החייב עלול לסכל את פירעון החוב או כי הדבר דרוש מטעם אחר להבטחת תשלום החוב.

69י. ביטול הכרזת חייב כמוגבל באמצעים :

ראש ההוצאה לפועל רשאי, בכל עת, מיוזמתו או על פי בקשה, לבטל הכרזה של חייב כמוגבל באמצעים, לרבות במקרים של פירעון החוב או של הסכם בין הזוכה לחייב, לעניין פירעון חוב, שאישר ראש ההוצאה לפועל; בוטלה ההכרזה – בטלות גם ההגבלות שהוטלו על החייב, זולת אם נקבע אחרת כאמור בסעיף 69ט.